פסק-דין בתיק ע"פ 4428/13

השופט א' שהם:

1.        לפנינו ערעור על הכרעת דינו ולחילופין על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בת"פ 43136-01-11, שניתנו על-ידי כב' השופט ר' כרמל.

2.        המערער הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות אלה: שתי עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הצתה, לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין; והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים).

3.        בעקבות הרשעתו בדין, נגזרו על המערער העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו; 8 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור כל עבירה מסוג פשע; כמו כן, חויב המערער בתשלום פיצויים למתלונן בשיעור של 20,000 ש"ח.

           המערער אינו משלים עם הרשעתו בדין ולחילופין הוא עותר להקלה בעונשו, ומכאן הערעור שלפנינו.

כתב האישום שהוגש נגד המערער

4.        כתב האישום בעניינו של המערער מונה ארבעה אישומים, כאשר הרקע להם פורט בחלק הכללי של כתב האישום. בחלק זה נמסר, כי המערער ומרדכי בוחבוט (להלן: מוטי), הם חברים מזה כ-15 שנים, ובמהלך מספר חודשים שקדמו למועד הגשת כתב האישום בתחילת שנת 2011, שימש מוטי כנהגו האישי של המערער.

           עוד מסופר בכתב האישום, כי קיים סכסוך בין המערער לבין ד.א. (להלן: המתלונן), שהוא חותנו של המערער, וזאת על רקע הליך גירושין שהתנהל בין המערער לבין אשתו, שהיא בתו של המתלונן.

           נטען בכתב האישום, כי במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה קשרו המערער ומוטי קשר לאיים ולפגוע במתלונן בדרכים שונות, על רקע הסכסוך שתואר לעיל. בהמשך, קשר מוטי קשר עם אדם בשם יצחק אדרי (להלן: אדרי), וזאת לשם קידום תוכנית הקשר עם המערער ולשם מימושה. עוד נטען, כי לאחר ביצוע העבירות המתוארות באישום הראשון, שיתף אדרי פעולה עם המשטרה "ושימש כסוכן משטרתי".

5.        במסגרת האישום הראשון טוענת המאשימה, כי עובר ליום 23.6.2010, ועל רקע הסכסוך עם המתלונן, החליט המערער להצית רכב מסוג ביואיק מ.ר. 138666 שבבעלות המתלונן וכן רכב מסוג גולף מ.ר. 2947064 שבבעלות אשת המתלונן. נטען בנוסף, כי לצורך כך פנה המערער למוטי וסיכם אתו כי הוא יצית את כלי הרכב הנ"ל, תמורת סכום של 7,000 ש"ח שיקבל מהמערער.

           לשם קידום תוכנית הקשר וביצוע ההצתה, קשר מוטי קשר עם אדרי, לפיו אדרי יצית את כלי הרכב, "תמורת חלוקת הכסף ביניהם". ביום 23.6.2010, סמוך לשעה 12:00, הגיעו מוטי ואדרי, כך לטענת המאשימה, סמוך לביתו של המתלונן "על מנת להכיר את השטח ולתכנן את אופן ביצוע ההצתה". נטען, כי מוטי הסביר לאדרי היכן בדיוק נמצא ביתו של המתלונן והורה לו לבדוק אם ישנן במקום מצלמות אבטחה. בהמשך, סיכמו השניים, כי הצתת כלי הרכב תבוצע מאוחר יותר באותו היום. בשעות הערב של אותו יום, אסף מוטי את אדרי מביתו בשכונת גילה, כאשר בתא המטען היה ציוד שכלל: שלושה בקבוקי דלק; כפפות גומי; וכובע. בהגיע השניים לקרבת ביתו של המתלונן, יצא אדרי מרכבו של מוטי ולקח עמו את הציוד, שאותו הוא הסתיר "בין העצים". לאחר מכן, הלך אדרי לביתו של המתלונן כדי לוודא שכלי הרכב נמצאים במקום, אך בשל "הפרעה שהיתה ליד הבית", החליט אדרי שלא לבצע את ההצתה באותו מועד.

           ביום 27.6.2010, לאחר חצות, הסיע מוטי את אדרי, פעם נוספת, לקרבת ביתו של המתלונן. מוטי המתין ברכב בעוד שאדרי נטל את בקבוקי הדלק שהוסתרו במקום, מבעוד מועד, והצית באמצעותם את כלי הרכב של המתלונן ורעייתו. כתוצאה מההצתה, נגרם נזק רב לכלי הרכב ולפרגולה שהוצבה בכניסה לבית. לאחר ביצוע ההצתה, העביר המערער לאדרי באמצעות מוטי סכום של 2,500 ש"ח, ומוטי הודיע לאדרי כי בכוונת המערער לשלם לו סכום נוסף של 1,000 ש"ח.

6.        באישום השני נטען, כי על רקע הסכסוך המתואר בין המערער למתלונן, קשר המערער קשר עם מוטי, סמוך ליום 22.8.2010, להשליך רימון רסס לעבר ביתו של המתלונן על מנת להפחידו. גם הפעם החליט מוטי להשתמש באדרי כקבלן ביצוע, ולטענת המאשימה הוא קשר עמו קשר, ביום 22.8.2010, או בסמוך לכך, להשליך רימון רסס לעבר ביתו של המתלונן. עוד נטען, כי סוכם בין השניים כי הרימון יושלך "עוד באותו השבוע" לפנות בוקר, בכדי להפחיד את המתלונן, וזאת תמורת 7,000 ש"ח "ואף מעבר לכך, לבקשתו של אדרי". בשל הקושי בהשגת רימון רסס לא הושלמה העבירה, והדבר נותר בגדר קשירת קשר לעוון.

7.        לפי עובדות האישום השלישי, קשר המערער קשר עם מוטי, סמוך ליום 18.11.2010, לתקוף את המתלונן ולחבול בו חבלה חמורה "באופן שידרוש את אשפוזו של המתלונן", וזאת בתמורה לסכום של 10,000 ש"ח. נטען, כי לשם קידום הקשר ולצורך מימושו, קשר מוטי קשר נוסף עם אדרי, לפיו האחרון יתקוף את המתלונן באמצעות מוט ברזל, וישבור את ידיו ואת רגליו. עוד סוכם, כי הם יחלקו ביניהם את סכום הכסף שיתקבל. נטען בנוסף, כי מוטי הנחה את אדרי כיצד עליו לתקוף את המתלונן "באופן שיגרום למתלונן להתאשפז בבית חולים לתקופה של שבועיים בקירוב". צוין בכתב האישום, כי באותה העת שיתף אדרי פעולה עם המשטרה ועל כן לא הושלמה תוכנית הקשר בין המערער למוטי "אלא נוקבו צמיגי מכוניתו של המתלונן בלבד".

8.        באישום הרביעי והאחרון נטען, כי ביום 12.1.2011, בביתו שבירושלים, החזיק המערער שלא כדין סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 5.6 גרם, המחולק לשתי שקיות אטומות.

הכרעת דינו של בית משפט קמא

9.        ביום 12.2.2013, ניתנה הכרעת דינו של בית משפט קמא, שבגדרה הורשע המערער בעבירות המפורטות בפיסקה 2 לעיל.

           בית משפט קמא ציין בפתח הכרעת הדין, כי "מארג הראיות עליהן נסמכת המאשימה הינו מארג מורכב וסבוך". העד המרכזי מטעמה של התביעה הוא מוטי, שהיה חברו של המערער ושימש בחודשים שקדמו להגשת כתב האישום כנהגו. מאחר שמדובר בעד שיש לו אינטרס להגן על המערער, מסרה המאשימה, עוד טרם שעלה מוטי על דוכן העדים, כי היא תבקש לפלג את עדותו. בית משפט קמא הוסיף כי אין מחלוקת שלא היה קשר ישיר בין המערער לבין אדרי "ולא נטען להיכרות בין השניים". עוד נאמר, כי מוטי אינו מתכחש לכך כי הוא ביקש מאדרי לפעול נגד המתלונן, ובמועד מסירת עדותו ריצה מוטי עונש מאסר בגין חלק מהמעשים. עם זאת, נטען על ידי מוטי כי הוא פעל על דעת עצמו והחליט לפגוע במתלונן מאחר שהלה "התחיל" עם אחותו שהיתה גרושה, והדבר פגע בו וכאב לו מאד ו"אז החלטתי לפגוע בו". מוטי לא הכחיש את היכרותו רבת השנים עם המערער, ואת העובדה כי הוא ביצע בעבר עבודות אלומיניום בפרויקטים אותם בנה המערער כקבלן בניין. כמו כן, אישר מוטי כי בעתות מצוקה, המערער סייע לו כספית ולאחרונה הוא אף שימש כנהגו האישי.

           בהתייחס לאישום הראשון, אישר מוטי את כל הנטען בכתב האישום, למעט את העובדה כי הצתת הרכבים נעשתה לבקשתו של המערער. לדברי מוטי, הוא חברו הטוב של אדרי והם אף ריצו עונשי מאסר יחדיו. מוטי הוסיף עוד, כי ביקש מאדרי להצית רכב אחד בלבד, אך הלה הצית שני רכבים ולאחר זאת אמר לו "נתתי לך בונוס אחד". לגירסת מוטי, הוא הציע לאדרי בעבור ההצתה סכום של 5,000 עד 10,000 ש"ח, אך הוא לא זוכר את הסכום המדויק. לטענתו, הוא אמר לאדרי כי הם יחלקו ביניהם את הכסף שיתקבל ממזמין העבודה, למרות שלטענתו "הוא עצמו היה המזמין". הטעם לכך היה, לגירסתו של מוטי, כי בכך ישלם לאדרי סכום מופחת תמורת שירותיו לעומת התעריף המקובל בשוק העברייני. אשר לכוונה לפגוע במתלונן באמצעות לום ברזל, טען מוטי כי הדבר עלה במוחו כשבוע לאחר הצתת הרכבים, לאחר שהבחין במתלונן כשהוא נוסע ברכב חדש. לדברי מוטי "המחשבה שלי הייתה ככה, כזאתי זדונית, לפגוע בו נפשית, זאת אומרת פיזית, ואז הצעתי לאשפז אותו לאיזה שבוע שבועיים ... לפגוע בו עם כמה מכות לום ...". אף כאן "המציא" מוטי לטענתו מזמין עבודה דמיוני, שכן הוא ביקש שאדרי יחשוב "שיש מישהו שעומד אחרי עם הרבה כסף". כמו כן, אמר מוטי לאדרי, לטענתו, כי "יש עוד הרבה עבודות", וזאת כדי להלהיב ולתמרץ את אדרי, כיוון שהוא עצמו בסך הכל נהג "ואם אני שולח אותו למשימות כאלה אז אני אין לי את האמצעים".